בן אסיה וברוך. נולד ביום ט"ו בסיוון תש"ל (19.6.1970) בברית המועצות, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1976. דניאל היה הבן השביעי במשפחתו ואחריו נולדו למשפחה עוד ארבעה ילדים. כשהגיעו הוריו של דניאל לארץ והתיישבו בכרמיאל, כבר היו להם תשעה ילדים. שני ילדים נוספים נולדו להם בכרמיאל. דניאל התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "הדקל" בכרמיאל והמשיך בבית-הספר התיכון "אורט הורביץ", בו למד במגמת מכניקה וסיים בהצטיינות. דניאל היה נער בעל שאיפות נרחבות לגבי עתידו, עם זאת, ידע שעליו לדאוג גם למשפחתו ותמך בה עוד בהיותו נער.

בסוף אוגוסט 1989 התגייס דניאל לצה"ל ושובץ לשרת ביחידה שישבה בקרית שמונה. לאחר שסיים את שירות החובה, הוצע לו לחתום על שירות בצבא הקבע. דניאל נענה בחיוב להצעה, ובאוגוסט 1992 החל לשרת בקבע. דניאל נשלח לקורס מנהלי עבודה ובטיחות בעבודה, סיים את הקורס בהצלחה והמשיך למלא את תפקידו בחריצות ובנאמנות, בדרגת רב-סמל.

ביום כ"ד בתמוז תשנ"ה (22.7.1995), בתאונת דרכים שאירעה סמוך לצומת בת שלמה, נפל דניאל בעת שירותו. בן עשרים וחמש היה בנופלו. דניאל הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בכרמיאל. השאיר אחריו הורים ועשרה אחים ואחיות - אשר, שים, שרה, רוברט, יעקב, אדם, רחל, אידה, אסתר וכרמלה. משפחתו של דניאל הנציחה את שמו בספרייה תורנית שתרמה לבית הכנסת "בית אל" שבכרמיאל.

במכתב ניחומים כתב מפקד היחידה למשפחתו של דניאל: "דניאל תמיד עשה את עבודתו בצורה הטובה ביותר. מעולם לא נרתע מלהיכנס לעבוד במוצבים המסוכנים ביותר בדרום לבנון, והיה מוכן תמיד לקום ראשון ולתרום את חלקו בעבודה, במסגרת אגף החימוש ביחידה. דניאל היה חבר טוב לכל הסובבים אותו ובחור שתמיד היה ניתן לסמוך עליו, הן בתור איש מקצוע והן כחבר."